המדריך לשפתיים עמידות: איך לשמור על האודם לאורך כל היום.
מכירה את הרגע הזה? את עומדת מול המראה בשירותים של המסעדה, השעה כבר אחת עשרה בלילה, ואת מגלה שהאודם האדום והמושלם שמרחת בבית הפך למשהו שנראה כמו זירת פשע סביב השפתיים שלך. זה לא סתם מבאס; זה מרגיש כאילו המסכה של הביטחון העצמי שלך נסדקה קצת, כאילו המקצועיות שלך נמרחה יחד עם הפיגמנט.
אז בואי נדבר תכלס, חברה. הגיע הזמן להפסיק להאמין לפרסומות שמבטיחות "24 שעות של עמידות" בזמן שהן מייבשות לך את הצורה של השפתיים עד שהן מרגישות כמו נייר זכוכית. אחרי 15 שנה בתעשייה הזאת, ראיתי את כל השקרים וכל הקיצורים. הגיע הזמן לאמת הלא-פוטוגנית, אבל הכי פרקטית שיש.
הסוד הגדול הוא לא באודם עצמו, אלא במה שקורה רגע לפני.
תקשיבי לי טוב: תזרקי את השפתון הלחותי רגע לפני שאת מורחת צבע. כן, שמעת נכון. השומן הזה הוא האויב הכי גדול של הפיגמנט. אם את רוצה שהצבע ייתפס באמת, השפתיים שלך צריכות להיות צמאות.
אני תמיד אומרת שהשפתיים הן כמו בד קנבס. אם הקנבס מחוספס או שמנוני, שום דבר לא יראה עליו טוב. אל תשתמשי בפילינג קנוי ומלא בכימיקלים שמבטיחים פלאות. קחי מגבת חמה, תעסי את השפתיים בעדינות עד שתרגישי את זרימת הדם, עד שהן יהיו ורדרדות, חשופות ורכות. זה הרגע שבו הן מוכנות לשתות את הצבע.
והנה הטיפ של המקצועניות, זה ששומרים רק לצילומי שער של שמונה שעות מתחת לפלאשים: שיטת השכבות הבלתי נראות.
אל תמרחי שכבה עבה אחת ותקוו לטוב. זה כבד, זה נמרח, וזה יורד בביס הראשון מהפוקאצ'ה. תני נגיעה של צבע, תטשטשי עם הכרית של האצבע – תרגישי את המרקם הקטיפתי נטמע בעור – ורק אז תבני את העוצמה. השכבה הראשונה היא לא צבע, היא הצהרת כוונות. היא נכנסת פנימה, אל תוך החריצים הקטנים, ויוצרת בסיס ששום כוס יין לא יכולה לו.
עוד משהו? תפסיקי עם הטרנד המיושן של ה'פודרה מעל הטישו'. זה גורם לשפתיים שלך להיראות כמו מוצג במוזיאון ארכיאולוגי בסוף היום. במקום זה, השתמשי בעיפרון שפתיים לא רק למסגרת, אלא כמילוי לכל השטח. זה הדבק האמיתי של הלוק שלך.
ככה, כשתסתכלי במראה בסוף הערב, את לא תראי שאריות של מאמץ. את תראי את עצמך, עדיין זוהרת, עדיין שם. כי אודם טוב לא אמור להסתיר אותך או להעסיק אותך כל הערב, הוא אמור פשוט להחזיק אותך.
מוצר ייחודי לרכישה: 35 יחידות ערכת איפור לילדים