איך מורידים ציפורניים מודבקות ודבק ציפורניים בבית

הדרך הבטוחה להוריד ציפורניים מודבקות היא להמיס את הדבק, לא לנתק אותו. השרייה של כעשר עד עשרים דקות באצטון מרככת את דבק הציפורניים עד שהטיפ נשמט כמעט מעצמו, ומים חמים עם סבון ושמן עושים את אותה עבודה לאט יותר — פתרון טוב כשאין אצטון בבית או כשהעור מסביב רגיש.

מה שאסור בכל מצב הוא למשוך. הציפורן הטבעית בנויה משכבות קרטין דקות שנצמדות זו לזו, ודבק הציפורניים נאחז בשכבה העליונה שבהן. משיכה לא מפרידה בין הדבק לציפורן — היא תולשת יחד איתו שכבה מהציפורן עצמה, וזו בדיוק הסיבה שהציפורן נשארת דקה, גמישה ולבנבנה שבועות אחרי שהמניקור ירד. במדריך הזה נעבור על שתי שיטות ההסרה הבטוחות, על הסרת דבק שנדבק לעור ולידיים, ועל מה שכדאי לעשות לציפורן ביום שאחרי.

למה אסור לתלוש ציפורניים מודבקות

דבק ציפורניים ביתי ומקצועי כאחד מבוסס על משפחת הציאנואקרילטים — אותה כימיה שנמצאת בדבקים המיידיים החזקים. הדבק מתקשה בתוך שניות במגע עם הלחות שעל פני הציפורן, ויוצר שכבה קשיחה שנאחזת מכנית בשכבת הקרטין העליונה. ככל שהדבק חזק יותר, כך הכוח שצריך כדי לנתק אותו במשיכה גדול יותר — ומכיוון שהציפורן רכה מהדבק, היא זו שנשברת ראשונה.

הנזק הנפוץ ביותר הוא הידקקות: הציפורן מאבדת שכבות, נעשית שקופה בקצוות ומתחילה להתפצל לרוחב. נזק פחות נפוץ אבל מטריד הרבה יותר הוא פרידה של לוחית הציפורן ממצע הציפורן שמתחתיה — הציפורן נראית לבנבנה או צהבהבה באזור שהתנתק, והחלל שנוצר בין הלוחית לעור פתוח ללחות ולחיידקים. מצב כזה לא מתקן את עצמו בין לילה; הוא נפתר רק כשהחלק הפגוע גדל החוצה, וזה תהליך של חודשים ולא של ימים.

יש עוד סיבה פרקטית להתאזר בסבלנות: ציפורן שנפגעה בהסרה אלימה מחזיקה פחות טוב את המניקור הבא. פני השטח שלה כבר לא אחידים, הדבק נאחז בהם בצורה לא שווה, והטיפ הבא נוטה להתרומם בקצוות מוקדם מהצפוי. כל דקה שמושקעת בהשריה חוסכת שבועות של ציפורן חלשה. מי שעוברת ללק ג׳ל פוגשת את אותה שאלה בגרסה אחרת — הבחירה במה שמורחים לפני הצבע קובעת כמה זמן התוצאה נשארת שלמה.

מה להכין לפני שמתחילים

ההסרה מרגישה הרבה יותר קלה כשהכול מונח מראש על השולחן, כי אחרת מתפתה לזרז את התהליך באמצע. זו הרשימה:

• אצטון — מסיר לק על בסיס אצטון או אצטון טהור מבית מרקחת. מסירי לק שמסומנים כנטולי אצטון פשוט לא ימיסו את הדבק.
• קערית זכוכית או קרמיקה — אצטון עלול להמיס פלסטיק דק, אז ויתרו על קעריות חד-פעמיות.
• פדים או צמר גפן ונייר אלומיניום, אם בוחרים בשיטת העטיפה במקום השרייה.
• מקלון עץ לעורית — לדחיפה עדינה של הטיפ המשוחרר. מקלון עץ סולח הרבה יותר ממתכת.
• פצירת זכוכית או באפר להורדת שכבת הלק העליונה ולהחלקת שאריות דבק בסוף.
• וזלין או שמן צמחי למריחה על העור סביב הציפורן לפני ההשריה, כמחסום מפני ייבוש.
• שמן עורית או קרם ידיים שמנוני לסיום — החלק שהכי קל לדלג עליו והכי חשוב.

שתי אזהרות בטיחות לפני שמתחילים: אצטון דליק מאוד, ולכן אין להשתמש בו ליד נר דולק, כיריים או מכשיר מחמם. כדאי גם לפתוח חלון — האדים חריפים ומרגישים אותם מהר בחדר סגור. ואם יש פצע פתוח, סדק מדמם או סימני דלקת סביב הציפורן, לא משרים בכלל אלא ממתינים עד שהעור נרפא.

שיטת האצטון: ההסרה היסודית, שלב אחר שלב

זו השיטה שמשמשת גם במכוני יופי, והיא היחידה שאפשר לסמוך עליה כשמדובר בטיפים שהודבקו בדבק מקצועי או בציפורניים שהוחזקו בג׳ל.

1. קצרו את האורך. גזרו את החלק החופשי של הציפורן המלאכותית עד קרוב לקצה האצבע. פחות שטח מלאכותי פירושו פחות חומר להמיס וזמן השרייה קצר יותר.
2. הורידו את שכבת הלק העליונה. העבירו באפר או פצירה על פני הציפורן עד שהברק נעלם. הטופ קוט הוא שכבה אטומה שמעכבת את חדירת האצטון, וללא הורדתו ההשרייה תיקח פי כמה זמן.
3. הגנו על העור. מרחו שכבה דקה של וזלין או שמן על קצות האצבעות ועל העורית, בלי לגעת בפני הציפורן עצמה.
4. השרו. יצקו אצטון לקערית זכוכית והכניסו את קצות האצבעות, או לחלופין הניחו פד ספוג באצטון על כל ציפורן ועטפו אותה בנייר אלומיניום. עשר עד עשרים דקות הן טווח סביר, ודבק מקצועי עשוי לדרוש יותר.
5. בדקו בעדינות. אחרי כעשר דקות דחפו את קצה הטיפ במקלון העץ. אם הוא זז — המשיכו. אם הוא לא זז, החזירו לעוד חמש דקות והשתדלו לא להפעיל כוח.
6. הסירו שכבה-שכבה. החומר שמתרכך הופך לעיסה רכה שנקלפת בקלות. גרדו אותה במקלון, החזירו להשרייה מה שנשאר קשה, וחזרו על הסבב עד שפני הציפורן נקיים.
7. החליקו וסיימו. העבירו באפר עדין על שאריות דבק שטוחות, שטפו במים ובסבון והרוו את הציפורן והעורית בשמן.

הטעות הנפוצה בשלב הזה היא לחתוך את ההשרייה באמצע ולהשלים את השאר בכוח. אם משהו מתנגד, התשובה כמעט תמיד היא עוד חמש דקות באצטון ולא עוד לחיצה במקלון.

בלי אצטון: מים חמים, סבון ושמן

לא תמיד רוצים אצטון — יש מי שהעור סביב הציפורניים שלה מתייבש ממנו מיד, ויש מצבים שבהם פשוט אין בבית. השיטה החלופית מסתמכת על כך שדבק ציאנואקרילט מתרכך בחשיפה ממושכת למים חמים ולחומר שמנוני, ובעיקר על כך שהציפורן הטבעית מתנפחת קלות במים ומשחררת את האחיזה.

מלאו קערית במים חמים ונעימים למגע — לא רותחים — והוסיפו כמה טיפות סבון כלים או תמיסת ניקוי, וכפית שמן זית או שמן תינוקות. השרו את קצות האצבעות עשרים עד שלושים דקות ומדי פעם הזיזו את הציפורניים במים. אחרי ההשרייה נסו להחליק מקלון עץ מתחת לקצה הטיפ ולהזיז אותו הצידה בתנועה מתגלגלת. אם הוא לא נכנע — החזירו את היד למים לעוד עשר דקות.

לציפורניים מודבקות מסוג פרס-און, שמודבקות בשכבת דבק דקה יחסית או בטבליות דבק, יש טריק נוסף: אחרי ההשרייה מחליקים חוט דנטלי מתחת לקצה המורם של הציפורן ומנסרים איתו קדימה ואחורה לאורך קו הדבק. החוט מפריד את שכבת הדבק בהדרגה במקום לתלוש אותה בבת אחת. עדיף לעשות זאת בעזרת אדם נוסף שמחזיק את החוט, כי בעבודה ביד אחת קשה לשמור על זווית שטוחה.

חשוב לדעת מראש: השיטה הזאת עובדת יפה על פרס-און ועל טיפים בודדים שכבר התרופפו, ופחות טוב על סט מלא שהודבק בדבק מקצועי חזק. אם אחרי שתי השריות ארוכות שום דבר לא זז, זה הרמז לעבור לאצטון ולא להתעקש.

איזו שיטה מתאימה לך?

איך מורידים דבק ציפורניים מהעור ומהידיים

דבק שנוזל על האצבעות מתקשה תוך שניות ויוצר קרום נוקשה, ולפעמים מדביק שתי אצבעות זו לזו. הכלל הראשון זהה לכלל של הציפורן: לא מקלפים. קילוף של דבק מהעור מוריד איתו את השכבה העליונה של העור ומשאיר אזור אדום ורגיש שנצרב בכל מגע עם סבון.

הפתרון העדין הוא השרייה של האזור במים חמימים עם סבון במשך כמה דקות, ואז שפשוף איטי במגבת או בפד ספוג בשמן. שמן זית, שמן תינוקות או שמן עורית מסתננים בהדרגה בין הדבק לעור ומרפים את האחיזה. אצטון יעיל יותר ופועל מהר, אבל הוא מייבש חזק, ולכן כדאי להשתמש בו נקודתית — פד קטן על הכתם בלבד — ולמרוח קרם ידיים מיד אחר כך.

אם שתי אצבעות נדבקו זו לזו אין למשוך אותן זו מזו בשום מצב. משרים את שתיהן יחד במים חמימים וסבוניים ומזיזים אותן זו כנגד זו בתנועת גלגול עדינה עד שהן משתחררות מעצמן. דבק שנכנס לעין או ללחמית הוא סיפור אחר לגמרי ומחייב פנייה לחדר מיון או לרופא עיניים, בלי לנסות לפקוח את העין בכוח.

דבקי ציפורניים מקצועיים ולמה הם קשים יותר להסרה

מי שקנתה דבק בחנות מקצועית לציפורניים — למשל דבק ממותגי הציוד המקצועיים כמו סקארה — מגלה שההסרה מתנהגת אחרת מדבק הציפורניים הזול שמגיע בשקית עם ערכת פרס-און. הסיבה אינה שמדובר בחומר אחר לגמרי, אלא בפורמולציה סמיכה יותר ובאחיזה חזקה יותר שנועדה להחזיק סט שלם שבועות ארוכים תחת מים, סבון וכביסה.

מבחינה מעשית זה מתורגם לשלושה הבדלים. ראשית, זמן ההשרייה ארוך יותר, ולפעמים צריך שני סבבים של השרייה עם גירוד עדין ביניהם. שנית, השיטה הביתית של מים וסבון בדרך כלל לא תספיק לבדה. ושלישית, נשארות לרוב שאריות דבק שטוחות ושקופות על פני הציפורן גם אחרי שהטיפ ירד — ואותן מורידים בהעברה קלה של באפר, לא בגירוד עמוק שמוריד שכבות ציפורן.

שווה גם לזכור שכמות הדבק שהושמה בהדבקה משפיעה לא פחות מהמותג. שכבה נדיבה שנשפכה מעבר לשולי הציפורן והתקשתה על העורית תמיד תדרוש יותר עבודה בהסרה מנקודה מדודה במרכז הציפורן. בפעם הבאה, פחות דבק פירושו גם החזקה טובה יותר וגם הסרה קלה יותר.

שיקום הציפורן אחרי ההסרה ומתי לפנות לאיש מקצוע

אצטון מוציא מהציפורן ומהעורית את השומנים הטבעיים שלהן, ולכן הציפורן נראית ומרגישה יבשה מיד בתום ההסרה. שטפו את הידיים במים ובסבון עדין כדי להסיר שאריות, ייבשו, ומרחו שמן עורית ישירות על בסיס הציפורן. חזרו על המריחה פעמיים ביום בימים הראשונים, והוסיפו קרם ידיים שמנוני אחרי כל שטיפה.

אם הציפורן יצאה דקה וגמישה, שווה לתת לה הפסקה של כמה שבועות בלי הדבקה נוספת. בתקופה הזו כדאי לשמור על אורך קצר כדי להפחית שבירות, לפצור לכיוון אחד בלבד עם פצירת זכוכית, ולהשתמש בכפפות בעבודות ניקיון — חשיפה חוזרת לחומרי ניקוי היא אחד הגורמים שמעכבים את ההתאוששות. מי שרוצה בכל זאת מראה מטופח יכולה למרוח מחזק ציפורניים שקוף, שנותן שכבת הגנה בלי לחזור לדבק.

יש מצבים שבהם עדיף לעצור ולפנות לעזרה. פנו למניקוריסטית מנוסה אם ההסרה הביתית נתקעה, אם נשארו שאריות אקריל עבות שאתן לא מצליחות לפרק, או אם מדובר בסט מלא שהודבק במכון. פנו לרופא או לרופאת עור אם יש כאב מתמשך, אדמומיות ונפיחות סביב הציפורן, הפרשה, ריח, שינוי צבע ירקרק או צהבהב בלוחית, או אם חלק מהציפורן התנתק ממצע הציפורן. אלה סימנים שמצריכים אבחון ולא עוד סבב השרייה.

עוד באתר

מדריכים נוספים שאולי יעניינו אתכן: גוונים בשיער, איך לעשות איפור לנשים מבוגרות? ואיך להיראות צעירה בעשר שנים?. בחנות תמצאו גם מדבקות הרזיה ומוצרי איפור פנים.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח להוריד ציפורניים מודבקות?

השרייה באצטון לוקחת בדרך כלל בין עשר לעשרים דקות לכל יד, וטיפים שהודבקו בדבק מקצועי עשויים לדרוש סבב שני. השיטה בלי אצטון, עם מים חמים וסבון, איטית יותר ולוקחת בין עשרים לארבעים דקות. אם אחרי הזמן הזה שום דבר לא זז, ההשרייה לא הספיקה ולא כדאי להשלים את השאר בכוח.

אפשר להוריד ציפורניים מודבקות בלי אצטון?

כן, במקרים רבים. משרים את קצות האצבעות במים חמימים עם סבון וכמה טיפות שמן במשך עשרים עד שלושים דקות, ואז מחליקים מקלון עץ מתחת לקצה הציפורן. השיטה עובדת יפה על פרס-און ועל טיפים שכבר התרופפו, אבל על סט שהודבק בדבק מקצועי חזק היא לרוב לא מספיקה ועדיף לעבור לאצטון.

איך מורידים דבק ציפורניים מהידיים ומהעור?

משרים את האזור במים חמימים עם סבון כמה דקות ואז משפשפים לאט עם פד ספוג בשמן זית או בשמן תינוקות, שמסתנן בין הדבק לעור. אפשר גם להשתמש באצטון נקודתית על הכתם עצמו, אבל הוא מייבש מאוד ולכן צריך למרוח קרם ידיים מיד אחריו. אין לקלף את הדבק, כי הוא מוריד איתו את השכבה העליונה של העור.

מה עושים אם שתי אצבעות נדבקו זו לזו בדבק ציפורניים?

לא מושכים אותן זו מזו בשום מצב, כי המשיכה קורעת את העור. משרים את שתי האצבעות יחד במים חמימים וסבוניים ומזיזים אותן זו כנגד זו בתנועת גלגול עדינה עד שהן משתחררות. אם הדבק נכנס לעין, יש לפנות מיד לחדר מיון או לרופא עיניים ולא לנסות לפקוח את העין בכוח.

למה הציפורן נשארת דקה ולבנבנה אחרי הסרת ציפורניים מודבקות?

זה כמעט תמיד סימן שהדבק נותק במשיכה ולקח איתו שכבות קרטין מהציפורן הטבעית. הציפורן לא מתקנת את עצמה במקום, אלא מתחדשת רק כשהחלק הפגוע גדל החוצה, וזה תהליך של חודשים. בינתיים כדאי לשמור על אורך קצר, למרוח שמן עורית פעמיים ביום ולהימנע מהדבקה נוספת עד שהיא מתחזקת.