זה קורה בדיוק ברגע שאין זמן: האודם ישב מצוין, ואז מבט אחד במראה של המכונית מגלה קצה שזלג מעל השפה העליונה, או כתם קטן שנמשך מהזווית כלפי מטה. התגובה הראשונה, כמעט תמיד, היא אצבע. והאצבע הופכת קו זעיר לכתם ורדרד רחב שכבר אי אפשר להתעלם ממנו.
תיקון של אודם שיצא מהקווים הוא פעולה של שלושה צעדים וכלים שנכנסים לכיס, ולא סיבה להוריד את כל האיפור ולהתחיל מחדש. הדף הזה עובר על התיקון עצמו, על ההבדל בין אודם קרמי, נוזלי מט, גלוס וטינט, על הסיבות שבגללן הצבע יוצא מלכתחילה, ועל מה שמונע את זה בפעם הבאה בלי להפוך את השפתיים למצוירות.
תיקון אודם שיצא מהקווים: איך מנקים את הקצה, למה זה קורה ומה מונע את זה בפעם הבאה
התיקון המיידי, בשלושה צעדים
הצעד הראשון: להוריד רק את מה שיצא. מקלון צמר גפן, רטוב מעט במי מיסלר או במסיר איפור עדין, מונח על הכתם בטפיחה ונמשך מבחוץ כלפי קו השפה — לעולם לא מהשפה החוצה, כי כך גוררים עוד צבע אל העור. עובדים רק על הזליגה, בקצה של המקלון, ומחליפים מקלון ברגע שהוא צבוע.
הצעד השני: לצייר מחדש את הקצה. מברשת סינתטית שטוחה וקטנה, עם כמות זעירה של קונסילר בגוון העור, נמשכת לאורך קו השפה מבחוץ, בתנועה אחת ארוכה ולא בטפיחות. זה מה שמחזיר את הקצה החד. אם המברשת רחבה מדי, מסובבים אותה כך שרק הצד הצר נוגע בעור.
הצעד השלישי: לקבע. מעט פודרה שקופה על הקונסילר בלבד, במברשת קטנה, נועלת את הקצה ומונעת מהאודם לנדוד שוב אל אותו מקום. אם הורדת גם קצת מהאודם עצמו, ממלאים את החסר במברשת שפתיים ולא ישירות מהשפתון, כדי לא לעבור שוב את הקו.
מה לא עושים
לא אצבע — היא מורחת ולא מנקה. לא טישו רטוב במים — הוא מוריד גם את המייקאפ סביב השפה ומשאיר הילה בהירה. ולא עוד שכבת אודם ״כדי לכסות״ — אודם מעל זליגה רק מגדיל את הזליגה. אם אין בהישג יד קונסילר, אפשר להסתפק בצעד הראשון בלבד; קצה קצת רך עדיף בהרבה על כתם.
לפי סוג האודם: למה הוא יוצא ואיך מתקנים
| סוג | למה הוא יוצא | איך מתקנים | מה מונע |
|---|---|---|---|
| אודם קרמי | עשיר בשמנים ונע עם עור השפה | מיסלר במקלון, קונסילר, פודרה | עיפרון תוחם ושכבה דקה יותר |
| נוזלי מט | נמרח לפני שהתייבש, ואז מתקבע עם קצה קשה | לפני ייבוש — מקלון יבש; אחרי — מסיר על בסיס שמן | מריחה איטית מהמרכז לזוויות |
| גלוס | נודד מטבעו, במיוחד בחום | מקלון יבש, ואז עיפרון על הקצה | תיחום מלא ופחות מוצר במרכז |
| טינט וסטיין | נספג בעור, והזליגה הופכת לכתם | מיסלר מיד, לפני שנספג; אחר כך רק קונסילר | מיפוי הקצה בעיפרון לפני המריחה |
ההבדל החשוב הוא בין מוצר שיושב על העור לבין מוצר שנספג בו. אודם קרמי וגלוס מתנקים כמעט תמיד; טינט שזלג ונשאר על העור כמה דקות כבר אינו זליגה אלא כתם, ואז הקונסילר הוא הדרך היחידה — ולכן דווקא איתו שווה להיות מהירה.
למה הצבע יוצא מלכתחילה
- אין עיפרון תוחם. בלי מחסום, השמנים באודם מוצאים את הדרך אל העור סביב השפה.
- שכבה שומנית מתחת. באלם או קרם לחות שנמרחו רגע לפני האודם משמשים לו מסלול החוצה.
- שפתיים מתקלפות. הצבע נתפס בקשקשים ויוצא בקווים לא רצופים; פתרון הקילוף מפורט בהמדריך לשפתיים יבשות ומתקלפות.
- קווים אנכיים מעל השפה. הם פועלים כתעלות זעירות שהאודם עולה בהן; למה הם נוצרים דווקא שם מוסבר בההסבר על קמטי ברקוד.
- מריחה ישירה מהשפתון בלחץ. קצה הבולט רחב מקו השפה, וכל טעות קטנה חורגת.
- חום ודיבור. תנועה ושמנוניות טבעית של העור מזיזים מוצר קרמי במהלך היום.
העיפרון כמחסום, לא כקישוט
עיפרון שפתיים עושה שני דברים בבת אחת: מסמן את הקצה ובונה מחסום שעווה שהאודם לא עובר. מציירים מהזוויות אל המרכז בקווים קצרים ולא בקו אחד ארוך, ואז ממלאים בו את כל השפה בשכבה דקה כבסיס לאודם. מי שלא רוצה עיפרון בגוון האודם יכולה להשתמש בתוחם שקוף — עיפרון שעווה ללא צבע שנמשך ממש מחוץ לקו השפה ועושה את אותה עבודה בלי להיראות.
הבחירה בין גוון תואם, גוון כהה מעט או שקוף, ואיך העיפרון משנה את התוצאה יותר מהאודם עצמו, מפורטת בההסבר על עיפרון שפתיים, ומי שקונה עיפרון בפעם הראשונה תמצא את הקריטריונים במדריך תיחום השפתיים למתחילות.
הכנת העור סביב השפה
הזליגה קורית על העור שמסביב, ולכן ההכנה שלו חשובה לא פחות מהכנת השפתיים. אחרי המייקאפ, מניחים כמות זעירה של קונסילר לאורך קו השפה ומטפחים אותו פנימה ואז מעט פודרה שקופה על אותו קו. הפודרה סופגת שמנוניות ויוצרת משטח שהאודם לא מחליק עליו. אותו היגיון של כמות קטנה בטפיחות, וכלי שמתאים לאזור קטן, מוסבר במדריך מריחת בסיס וקונסילר.
באלם מורחים עשר דקות לפני האיפור, ולפני האודם מנגבים את העודף בטישו. שפתיים שרוצות לחות מקבלים אותה לפני, לא מתחת לאודם.
כשהתיקון עצמו נראה מצויר
יש תיקון שמחליף בעיה אחת באחרת: קונסילר בכמות גדולה סביב השפה יוצר הילה בהירה, קו קשה מדי נראה כמו מסגרת, ושפה שנמתחה בתיקון מעבר לגבול הטבעי שלה נראית מצוירת. הכלל הוא שהקצה המתוקן עוקב אחרי הגבול שבו עור השפה נפגש עם עור הפנים, ולא מתחיל לעצב צורה חדשה. הכמות היא של גרגיר אורז, לא יותר. מי שכן רוצה לשנות מעט את הצורה תמצא איך עושים את זה בלי שזה ייראה מצויר במדריך ליפ קונטורינג בעיפרון.
ערכת תיקון לתיק, ותיקון בלי תיק
שלושה פריטים מספיקים: מקלוני צמר גפן, קונסילר קטן ומברשת שטוחה זעירה. ביום ארוך שווה להוסיף את העיפרון התוחם עצמו — הוא מתקן קצה בלי כלום. כשאין אף אחד מהם, מה שעדיין אפשר: לטפוח בטישו יבש על הזליגה כדי להוריד את רוב הצבע, ואז לטפוח מעט פודרה או אפילו את שאריות המייקאפ מהספוגית. הקצה יהיה רך, אבל הכתם ייעלם.
טעויות שחוזרות
- אצבע על הזליגה. הכתם מתרחב. מקלון, ותנועה מבחוץ פנימה.
- לתקן אחרי שהמט התייבש עם מקלון יבש. לא יורד. מסיר על בסיס שמן, ורק על הזליגה.
- קונסילר בכמות של שכבה. הילה בהירה סביב השפה. מברשת צרה וכמות זעירה.
- לדלג על העיפרון כי האודם ״עמיד״. עמידות אינה מחסום; השמנים עדיין נודדים.
- באלם רגע לפני האודם. מסלול שומני החוצה. באלם לפני, ניגוב, ואז צבע.
בשורה התחתונה, זליגה של אודם היא תקלה של דקה, לא של כל האיפור: מקלון מבחוץ פנימה, קצה מצויר מחדש בקונסילר, פודרה לנעילה. ובפעם הבאה — עיפרון תוחם, עור מוכן סביב השפה ושכבה דקה יותר של צבע, שלושה דברים שהופכים את התיקון למשהו שכבר לא צריך.
