משפחות ריחות בבשמים: המפה שמסבירה מה את בעצם אוהבת

משפחות ריחות בבשמים: המפה שמאחורי "אני אוהבת ריחות כאלה"

רוב האנשים יודעים לומר אם ריח מוצא חן בעיניהם, ומעטים יודעים לומר למה. המשפחות הן הכלי שסוגר את הפער הזה. הן לא דירוג ולא סולם איכות — הן מיון לפי אופי, שממיין את אלפי הבשמים בשוק לכמה קבוצות שמתנהגות אחרת זו מזו. ברגע שיש לך שם למה שאת נמשכת אליו, הבחירה הבאה מפסיקה להיות ניחוש: את מחפשת בתוך קבוצה במקום בתוך מדף שלם.

למה בכלל ממיינים למשפחות

המיון נולד מצורך מעשי של מי שמוכר ומי שיוצר: להסביר במילה אחת מה מאפיין תערובת שמכילה עשרות חומרים. הייצוג המקובל הוא מעגל ולא רשימה, ויש לכך היגיון — משפחות שכנות מתמזגות בקלות זו בזו, ומשפחות שנמצאות זו מול זו יוצרות ניגוד חד. לכן בושם פרחוני עם נגיעה עצית מרגיש טבעי, ואילו שילוב של רעננות הדרית עם בסיס ענברי כבד מרגיש כמו שני חלקים נפרדים באותו בקבוק.

חשוב להבחין בין המשפחה לבין מבנה הבושם. המשפחה עונה על השאלה "מה האופי", ואילו הפריסה בזמן — מה מורגש בהתחלה ומה נשאר בסוף — היא שאלה נפרדת, שמוסברת במדריך פירמידת הריחות בבושם. שני בשמים מאותה משפחה יכולים להתנהג אחרת לגמרי לאורך היום.

ארבע המשפחות הראשיות

תתי המשפחות ששוות הכרה

רוב הבשמים בפועל אינם יושבים בדיוק במרכז של משפחה אחת, אלא בגבול שבין שתיים. כמה שמות שחוזרים בתיאורים ומועיל להכיר:

• פודרי. תחושת אבקה רכה, לעיתים עם אירוס או מושק. יושב על הגבול בין פרחוני לענברי.
• גורמנד. נוטות אכילות — ונילה, קרמל, שקד, קפה. ענף מתוק של המשפחה הענברית.
• פוז'ר. לבנדר עם אזוב ותחושת סבון יבשה. הבסיס של רוב מה שנתפס כניחוח גברי קלאסי.
• שיפר. ניגוד בין פתיחה הדרית לבסיס יבש ואדמתי. מזוהה עם אופי מתוחכם ופחות מתוק.
• אקווטי וירוק. ענפים של המשפחה הרעננה — האחד מזכיר אוויר ים, השני עלים קטופים וגבעולים.
• תבליני. פלפל, הל וקינמון, לרוב כגשר בין רעננות לעץ או לענבר.

המשפחה מנבאת איך הבושם יתנהג בחום

כאן המיון מפסיק להיות אקדמי. משפחה רעננה בנויה ברובה ממולקולות קלות שמתנדפות מהר, ולכן היא בהירה ונעימה אך קצרה יחסית. משפחות עצית וענברית בנויות מחומרים כבדים שנשארים על העור זמן רב, ולכן הן עמידות יותר — ובאותה מידה עלולות להרגיש כבדות מדי ביום חם ולח. בקיץ הישראלי זה ההבדל בין בושם שנעים לצידו לבין בושם שממלא את החדר. הרחבה מעשית על ההתאמה הזאת יש במדריך לבחירת בושם לקיץ.

המסקנה אינה שמשפחה אחת מתאימה לחום ואחרת לא, אלא שכדאי להתאים את הריכוז ואת כמות הריסוס למשפחה: בושם ענברי בריסוס אחד מתנהג אחרת לגמרי מאותו בושם בשלושה.

אותה משפחה, נסיבות שונות

משתנה שנוטים לשכוח הוא לא העונה אלא החלל. באוויר הפתוח הריח מתפזר מיד, ולכן בושם ענברי או עצי מרגיש שם מאוזן לגמרי. באותה עוצמה בדיוק, בחדר ישיבות סגור או במעלית, הוא כבר נוכח בשביל כל מי שנמצא בסביבה. משפחות רעננות ופרחוניות קלות סלחניות יותר במרחבים סגורים, פשוט משום שהמולקולות שלהן מתפוגגות מהר ולא נערמות בחלל.

מכאן נגזרת חלוקה פרקטית שקל ליישם: משפחה קלה ליום ולסביבה סגורה, משפחה כבדה לערב ולמרחב פתוח, והתאמה של הכמות ולא של הבושם כשצריך לגשר בין השניים. אישה שיש לה בושם ענברי אהוב לא צריכה לוותר עליו במשרד — היא צריכה ריסוס אחד במקום שלושה, ועל הבגד יותר מאשר על העור, כי בד משחרר ריח לאט יותר מעור חם.

איך לאתר את המשפחה שלך בלי לנחש

1. התחילי ממה שכבר יש לך. קחי שניים או שלושה בשמים שאהבת לאורך שנים וחפשי את התיאור שלהם. אם אותה מילה חוזרת בכולם, זו כנראה המשפחה שלך.
2. הריחי חומרי גלם ולא רק בשמים מוגמרים. קליפת הדר טרייה, מקל קינמון, ורד, פיסת עץ. קל בהרבה לזהות העדפה בחומר בודד מאשר בתערובת של עשרות.
3. שימי לב לבסיס ולא רק לפתיחה. מה שנשאר אחרי כמה שעות הוא לרוב מה שקובע אם תלבשי את הבושם שוב. אם דווקא הסיום מוצא חן בעינייך, המשפחה שלך היא כנראה זו של הבסיס.
4. סמני גם מה לא עובד. "מתוק מדי", "סבוני מדי", "חריף מדי" הם מידע שימושי לא פחות, והם מצמצמים את החיפוש מהר.

שיטת בדיקה מסודרת בחנות, כולל כמה בשמים אפשר לנסות ברצף בלי שהאף יתעייף, מפורטת במדריך לבחירת בושם לפי משפחות ריח ועמידות.

לשלב בין שתי משפחות

שכבות של שני בשמים עובדות בדרך כלל כשהמשפחות שכנות או כשאחת מהן משמשת רקע. פרחוני על גבי עצי, או רענן על גבי ענברי קל, מתמזגים היטב משום שהשכבה התחתונה מספקת עומק והעליונה מספקת בהירות. מה שנוטה לא לעבוד הוא שילוב של שתי משפחות דומיננטיות באותה עוצמה, למשל גורמנד מתוק עם תבליני חריף — שתיהן דורשות את מרכז הבמה. כלל אצבע פשוט: השכבה הכבדה נמרחת ראשונה ובכמות קטנה, והקלה מעליה.

שלוש טעויות נפוצות בקריאת משפחה

• לבלבל שם עם אופי. שם הבושם או האריזה אינם מעידים על המשפחה. בושם בבקבוק תכלת אינו בהכרח אקווטי.
• לחשוב ש"יוניסקס" הוא משפחה. זו הגדרת שיווק, לא קבוצת ריח. בפועל, בשמים רבים שמסווגים כך הם פוז'ר או עצי קל.
• להתעלם מהריכוז. אותה משפחה בריכוז גבוה תרגיש עוצמתית הרבה יותר. אישה שחשבה שהיא לא אוהבת ענבר גילתה לא פעם שהיא פשוט ניסתה גרסה מרוכזת בכמות גדולה מדי.

בסופו של דבר המפה הזאת היא כלי ניווט, לא תעודת זהות. אפשר לאהוב שתי משפחות מנוגדות בשתי עונות שונות, ואפשר לגלות שדווקא בגבול שבין שתיים נמצא מה שמתאים לך. הערך שלה הוא בכך שהיא הופכת "לא יודעת מה אני מחפשת" לשאלה שאפשר לענות עליה.